| עוצמה של מילים |
|
במקורות – סיפורים רבים. כל הסיפורים על אבותינו ואימהותינו הקדושים ויתר הדמויות בתנ"ך, וכן על חכמינו ז"ל, מלמדים אותנו בנוסף לשמירת המצוות, הוראות להתנהגות בין אישית ויחסים בין אדם לחברו, כמאמר חז"ל – יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתם של בנים… _optionבספרות הפסיכולוגית קיימת התעניינות מחודשת בסיפורים בכלל, ככלים להעברת לקחים טיפוליים ומיומנויות שונות. סיפורים, משלים ונמשלים, מהווים עבורנו כלים המלמדים אותנו כביכול באופן תת- - מודע. במילים אחרות, אנו חווים את הסיפור ברמה אחת – שומעים אותו ו/או קוראים אותו, נהנים מהסיפור כמשמעותו אבל באותו זמן, בתת- מודע שלנו יש "שמיעה" אחרת. להפנמה זו יש יותר כוח לשנות וללמד אותנו מהסיפור כמשמעותו. הסיפור בשימוש זה, נועד להעביר רעיונות באופן בלתי ישיר, ויחד עם זאת באופן יותר משמעותי. הרוח המיוחדת של הסיפור, הוכרה גם על ידי הורים וסבים אשר מתוך הכרת מאפייני הילד הצעיר, חיפשו דרך לטפח ולעודד את אותה חוויה אליה יכול הילד להתייחס באופן אינטואיטיבי. אם נבין את המרכיבים ה 'תת- מודעים' שיש בסיפור, נוכל לבנות עוד ועוד סיפורים עם הרבה "מוסרי השכל" אותם אנו משתדלים להעביר לילדנו. מטרת הסיפור – לפתח תחושת הזדהות עם הדמויות ועם כל מה שעובר עליהם. הילד צריך לגשר בין המציאות שלו לחלקי הסיפור. סיפור ש"ידבר" לילד הוא סיפור שיתן לו להרגיש שהוא איננו לבד. כשהילד מזדהה עם הסיפור, למשל, ההרגשה שהוא לבד ומבודד ומרגיש ש"לאף אחד אין בעיה כמו שלי" תתחלף להרגשה ש"למישהו הייתה בעיה כמו שלי" והוא "יחזור" לחיים היומיומיים עם חלקים של הסיפור. איך אפשר ליצור מצב של הזדהות שיכול להשפיע על השומע באופן כה מעמיק? ראשית כל, צריכים לבחון את הסיפורים ב"זכוכית מגדלת". עלינו לנתח את הסיפורים האלו ולהבין מה המכנה המשותף ב"שלדי" הסיפורים שעושים אותם לכלי למידה טיפולי בעל עוצמה.
מתוך הורים חושבים גיליון מס' 11 |
